נורית רומסת בעדינות את ההנחה שהעולם שייך לצעירים

שלום לכולם. שמי נורית האן זיגלר ואומרים לי שאני רומסת נורית בעדינות את ההנחה שהעולם שייך לצעירים.

נולדתי למשפחה חמה ואוהבת עם שורשים מוזיקליים גנטיים. אבי, עליו השלום, ניגן על כינור, פסנתר, אקורדיון וגיטרה והיה זמר טנור מרגש ומוכשר ביותר. אמי, עליה השלום, התבלטה בצחוקה השמח וביכולת הנתינה האינסופית והאהבה שהרעיפה על סביבתה ובפרט עלינו.

כל חיי עסקתי לפרנסתי בעיצוב גרפי (ועדיין) ובכל לילה, מאז ילדותי, חלמתי שאני מופיעה על במות ענק ומרגשת בשירתי. בניתי לעצמי משפחה לתפארת עם בעל וארבעה בנים מוכשרים וכתחליף לאהבת הבמה, עיצבתי לעצמי תכשיטים המיועדים להופעות נוצצות על במה. ככה בלילה, עם חזרתי מעבודתי, כשכולם ישנים, חרזתי חרוזים בשרשרת בדרכי לחרוז חרוזים בשיר…ממש כמו שפינטזתי בחלומותיי…. וחיידק הבמה לא הירפה, תלוי וסגור בתוך קופסת התכשיטים בפינת החדר, מחכה לפרוץ…

ליום הולדתי ה- 50, הציע לי בעלי, אהובי, להגשים את חלומי וללמוד בבית ספר לשירה. גמלה בליבי החלטה שלא אגשים עצמי דרך ילדיי ולא אחליט עבורם מה יהא עיסוקם בחיים. החלטתי שהגיע הזמן שלי ומוטב מאוחר… והתחלתי ללמוד בבית הספר לשירה בניהולו של המוזיקאי המוכשר יוסי סידי, עם מורים ומוזיקאים מהשורה הראשונה. הלימודים ארכו כשנתיים ובהם למדתי הגשה, כתיבה והלחנה.

כשסיימתי לימודיי, פניתי למפיק המוזיקלי ראובן חיון. בעבודה איתו על אלבום הבכורה שלי "מעבר לקו", לאורך שנה שלמה ובהנחייתו, מצאתי את הקו המוזיקלי שלי – הרוקנרוך.
שם האלבום מתאר את דרכי ואת יציאתי מעבר לקווי הגרפיקה ועד לתווי המוזיקה.
12 השירים באלבום מתארים תמונות ותקופות בחיי והמציאות בהן שזורה במטאפורה ודמיון…

אחד השירים הראשונים שכתבתי נקרא "להישמע"…

במרץ 2013, בתמיכת משפחתי האוהבת, כשבני הבכור, תום, שותף לאלבום ככותב ומלחין, חשפתי את אלבום הבכורה שלי "מעבר לקו". ממצב של אנונימיות, החלו משמיעים את שיריי בתחנות הרדיו. הייתי בראיון טלביזיוני בערוץ 10, בראיון ב"רדיו סול", ב"רדיו גרוב", ב"רדיו ירושלים" וב"רדיו 5", והתחלתי לצבור קהל אוהדים קטן. באפריל 2013, ערכתי מופע השקה לאלבום, בליווי להקה של 4 נגנים מעולים.

לאחר שחוויתי אובדן גדול כאשר בתוך חודשיים נפטרו שני הוריי האהובים, הבנתי שאחת הסיבות ללימודי המוזיקה שלי היא האפשרות להתמודד עם הכאב ע"י כתיבה ושירה. העליתי מופע לזכרם בבית היוצר – "רוק&רוז", שנערך ב29.11.13. המופע כלל שירים שכתבתי להוריי לפני ואחרי האובדן, ושירים נוספים מאלבום הבכורה ומהאלבום שבדרך – "שתיקות עמוקות".

כתבתי את "בלוז לאמא" אחרי שהפליגה לעולם האחר. הלחין בני, תום. (מתוך האלבום החדש "שתיקות עמוקות")

מאחר והוריי היו ניצולי שואה, כל הכנסות המופע היו קודש לקרן לרווחת ניצולי השואה בישראל.

במופע ליוו אותי 4 נגנים מופלאים:

• יאיר סתוי – פסנתר כנף וקלידים
• גדי בן חיים – גיטרה אקוסטית וחשמלית
• גיא רון – גיטרה בס
• ניר סגל – תופים

על הבמה לצידי ליוו אותי גם ילדיי המוכשרים: תום, אלירן, דניאל ואורי. ילדיי, אוצרותיי, עוטפים אותי בדרכי המוזיקלית שלי. הם מתארחים ומנגנים בשיריי. תום, בכורי, אפילו הלחין לי כמה משיריי. הוא בעצמו מעצב גרפי ועיצב לי את עטיפת אלבום הבכורה J

והיום… ממש לא מזמן, כשמלאו לי 55 שאל אותי בעלי מה אני רוצה כמתנת יומולדת. משונה שכמותי, לא אוהבת חו"ל ושופינג ורק ביקשתי הופעה…אז חגגתי יומולדת  ב7.4.15 בבית היוצר עם שירי אלבומי החדש שבדרך "שתיקות עמוקות". למופע קראתי "הרמוניה משלה" על שם אחד משיריי החדשים. שיר אוטוביוגרפי שמתאר בדיוק את דרכי

"הרמוניה משלה"

לאהובי הודיתי בשיר. הוא תמיד נושב לי רוח מתחת לכנפיים…

גם הפעם על הבמה היו איתי ילדיי בדואטים שכתבתי והלחנתי.
והנגנים:

• רון בקאל – קלידים
• גדי בן חיים – גיטרה אקוסטית וחשמלית
• גיא רון – גיטרה בס
• ניר סגל – תופים
• תומר אביעד: אקוסטית

אחד השירים שאני ממש גאה בו הוא "הבזקים", בו אני מארחת את המפיק המוזיקלי שלי ראובן חיון.
זה סיפור אהבה שכתבתי והלחנתי על נגן והגיטרה שלו J. בהופעה שרו איתי אלירן ודניאל, שני בניי.

עדיין אני מתפרנסת מעיצוב גרפי ונמצאת בעיצומן של ההקלטות לאלבומי השני "שתיקות עמוקות", משתפת פעולה עם זמרים יוצרים נוספים ומייחלת ליום בו יכירו את המוסיקה שלי…

שיתוף פעולה עם הזמר יוצר תומר אביעד. מילים שלי, לחן של תומר. דואט של שנינו.
"חיים אחרים" – סיפור של אישה קשת יום שפתחה את ליבה בפניי.

תודה על ההקשבה
וכמה תקווה בליבי שתאהבו 🙂

בפייסבוק:
https://www.facebook.com/nurit.hahnsiegler

ובדף האמן שלי:

https://www.facebook.com/Nurit.Nhs.Music

ביקורת / דעה